WP_Post Object
(
    [ID] => 8469
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-02-04 15:26:33
    [post_date_gmt] => 2015-02-04 13:26:33
    [post_content] => לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014)
    [post_title] => למד לשונך 106
    [post_excerpt] => לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): לִעֲלוּעַ, נוֹגְדוֹת או זוּג מִזְעָרִי, מִפְעָר, מִקְשָׁר, מִלַּת תֶּפֶל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-106
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:53:44
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:53:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=8469
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5367
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-05-26 10:36:29
    [post_date_gmt] => 2013-05-26 07:36:29
    [post_content] => 
השקה, אספנה או הספנה, חיבל, מִרְתָּק, מעגנה

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)
הַשָּׁקָה
השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן מציין את הנו"ן השורשית), וכמותם הם מציינים מגע בין דברים.
לפי המסופר בקטע עיתון משנת 1951 "בא כוח חברת 'צים' פנה לשר [התחבורה] דוד רמז ז"ל בבקשה למצוא מונח עברי לפעולת הורדת אניה מהמספנה הימה. השר הרהר רגע, ניגש לארון הספרים ונטל מסכת מקואות והראה על הכתוב: 'עריבה [גיגית] שהיא מלאה כלים והִשִּׁיקָהּ למקוֶה' (תוספתא מקוואות ה, ב). ואז גרס: להשיק אניה אל המים, והפעולה השקה."
בשנים האחרונות מתפשטת ההשקה לכל דבר חדש והיא הולכת ודוחקת מילים ותיקות כמו 'חנוכה' (חנוכת האולם) או 'בכורה' (הופעת בכורה).
אַסְפָּנָה או הַסְפָּנָה
אספנה (או הַסְפָּנָה) היא הכנסת כלי שיט למספנה או למִבְדּוֹק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן.
אַסְפָּנָה ומִסְפָּנָה קשורות כמובן למילה סְפִינָה. את הספינה מקובל לקשור לפועל המקראי סָפַן שפירושו חיפה, כיסה. לפי דעה זו היו הספינות העתיקות כלי שיט סגור בעל כיסוי. סִפּוּן בתנ"ך הוא תקרה, אך כיום המילה משמשת רק בהקשר של מכסה האנייה. גם המקבילה הלועזית מציינת ביסודה כיסוי.
המילה אספנה נקבעה במילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר בשנת תשע"ג (2013).
חִבֵּל
חיבל הוא כלל החבלים, הכְּבָלים והיתָרים בכלי שיט. מונחים כוללים אחרים הם תִּפְרֹשֶׂת (כלל המפרשים) וּתְרֻנָּה (כלל התרנים).
מקור המילה חִבֵּל במקרא: "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל" (משלי כג, לד). לפי אחד הפירושים חיבל "הוא התורן אשר בספינה שכל החבלים תלויים בו" (אבן עזרא), ויש הסוברים שהכוונה לחבלים עצמם. לחבלי האנייה קשורים גם שמות המקצועות חוֹבֵל ורַב חוֹבֵל.
המונח חיבל נקבע במונחי ספנות של ועד הלשון בשנת תש"א (1941).
מִרְתָּק
מרתק הוא מקום עגינה של כלי שיט במַעֲגָנָה. הוא נקרא כך על שם פעולת הרתיקה – קשירת כלי השיט באמצעות חבל רתיקה אל כלונס רתיקה או אל מתקן אחר. פעולת הרתיקה מקורה בפעלים מן התנ"ך, כגון "עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף" (קהלת יב, ו).
מונחים נוספים לעגינת כלי שיט הם מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף) ומִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט בים הפתוח).
המונח מרתק נקבע לראשונה במילון הימאות של האקדמיה ללשון העברית משנת תש"ל (1970).
מַעֲגָנָה (מרינה)
מעגנה היא מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויאכטות. מַעֲגָנָה היא בת הזוג של מַעֲגָן – שהוא מקום עגינה אך לאו דווקא לכלי שיט קטנים.
השורש עג"ן בארמית משמעו קָשַׁר, ומכאן אישה עֲגוּנָה. לכאורה מכאן נגזרה גם המילה עֹגֶן, שהרי תפקיד העוגן הוא לקשור את הספינה למקום מסוים. ואולם החוקרים סבורים שהמילה עֹגֶן מקורה מן המילה היוונית ogkynon, ואכן בלשון חז"ל המילה כתובה גם בה"א או באל"ף.
המילה מַעֲגָנָה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תש"ס (2000).
    [post_title] => ימאות עברית
    [post_excerpt] => איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-20 00:11:51
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:11:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=5367
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9072
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-04-29 15:27:27
    [post_date_gmt] => 2013-04-29 12:27:27
    [post_content] => האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־330 בי"ב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים חדשות.

 
מילים חדשות בשימוש כללי
צִיּוּדָן – חלופה לצ'ימידן. מלכה זמלי, שהציעה את החידוש, סיפרה בישיבת המליאה על תגובות נלהבות של אנשים ובהם גם צעירים שהציגה לפניהם את החידוש. לצד ציודן הוחלט לאמץ את הצירוף שַׂק חֲפָצִים הנוהג בצה"ל תמורת "קיטבג".

פְּתִיתוֹנִים – חלופה לקוֹנְפֵטִי. את המילה פתיתונים הציעו לאקדמיה 17 אנשים (ובהם מורה ותלמידיה). מילה זו הייתה אחת משפע רב של הצעות ששלח הציבור לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בעקבות פנייה שהתפרסמה באתר האקדמיה. הוועדה בררה מן ההצעות ארבע מילים, וביקשה מן הציבור לשוב ולהשתתף בהליך קביעת המונח – ולבחור את ההצעה המועדפת. כאלפיים גולשים השתתפו בהצבעה שהתקיימה באתר האקדמיה, ושתי ההצעות שזכו למספר הגדול של הקולות – פְּתִיתוֹנִים וגְזִירוֹנִים – הובאו להכרעת מליאת האקדמיה. האקדמיה מודה לכל המשתתפים בתהליך.
הנה עוד כמה הצעות חביבות שהציע הציבור: הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.

אֲסֻפָּה – חלופה לקולקצייה בתחום האפנה, לדוגמה 'אסופת הקיץ של המעצבת', 'האסופה החדשה של בגדי הים'. הוועדה למילים בשימוש כללי התייעצה במעצבי אפנה בכירים, וקיבלה מהם משוב אוהד לרעיון לקבוע חלופה עברית. גם הם וגם חברי האקדמיה סברו שיש למצוא מילה מן השורש אס"ף. הצעות אחרות שעלו: מַאֲסָף, אוֹסֵפָה, תַּאֲסוּפָה. המילה אסופּה (שמקורה בספר קהלת) משמשת כבר בעברית לאוסף של מאמרים או יצירות ספרותיות שכונסו יחדיו בספר, ועתה ניתנה לה משמעות נוספת.

עוד אישרה האקדמיה את המילה סֶבֶב תמורת 'רוטציה' ואת הצירוף מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ תמורת 'בּוּסטר'.
אושרו שתי רשימות מונחים מקצועיות:
מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות – ברשימה המחזיקה כ־440 מונחים אפשר למצוא מונחים בתחום הימאות, השיט, כלֵי השיט וחלקיהם, הרתיקה והתחזוקה – בהם מונחים ותיקים ומונחים שחודשו זה עתה. הוועדה שהכינה את הרשימה פעלה כעשר שנים. חבריה הפעילים בשנים האחרונות הם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום הימאות בכלל ובכלי השיט הקטנים בפרט ושיש להם זיקה לעברית: אברהם אריאל (יו"ר הוועדה), שחר פודולי, גיורא קדר, עמוס רביב וחיים רוז'נסקי. נציגי האקדמיה בוועדה היו אברהם יבין וקציעה כ"ץ. את הוועדה ריכזה צביה זמירי מן המזכירות המדעית של האקדמיה.

מבחר מן המונחים ברשימה:

 	
אַסְפָּנָה (docking, הכנסת כלי שיט למספנה או למבדוק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן).
 	
חִבֵּל (כלל החבלים, הכבלים, היתרים והמעלנים בכלי שיט).
 	
מַאֲגוֹר (lazaret, מחסן קטן, בדרך כלל בירכתי כלי השיט).
 	
מַעֲלָן (חבל או כבל המשמש להנפת המפרשים. לכל מפרש יש מעלן משלו).
 	
מוֹרִידָן (חבל להורדת מפרש).
 	
מִמְשֶׁה (מדרון המשמש להשקה ולמשייה של כלי שיט למטרת בנייה ותיקונים).
 	
מִנְגָּשׁ (רציף צף המשמש לירידה מכלי שיט).
 	
מִפְרָשׂ שָׁלוּחַ (סְפִּינָקֶר, מפרש גדול וקל בצורת מצנח שתפקידו לדחוף את כלי השיט קדימה בשיט ברוח גבית).
 	
מְצוֹף נֵס (מצוף המציין מקום בים כגון מקום נפילת אדם לים).
 	
מִרְתָּק (משבצת עגינה במעגנה שכלי השיט רתוק בה).
 	
מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף).
 	
מִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט, בדרך כלל בים הפתוח, להבדיל ממִרתק).
 	
צִמְדָּה (אצות, בלוטי־ים ויצורים ימיים זעירים הנדבקים לגופי ספינות ומתקנים ימיים מתחת לפני המים, בעגת הימאים: זָקָן).
 	
תַּלְתַּלִּים (telltales, סרטים או חוטי צמר צבעוניים המחוברים ליתרי הצד או למפרשים ומצביעים על כיוון הרוח יחסית לכיוון התנועה של כלי השיט).

הרשימה התפרסמה באתר מונחי האקדמיה במרשתת.

שמות מחלות צמחים – ברשימה כ־600 שמות של מחלות צמחים התוקפים גידולים חקלאיים. את הרשימה הכינה ועדה מטעם העמותה למחלות צמחים. בוועדה השתתפו המומחים יגאל אלעד (יו"ר), ראובן אושר, עמוס דינור, עדנה לוי, יעל סקוטלסקי ושרה שפיגל. נציג האקדמיה היה מרדכי כסלו. סייעו לוועדה רונית גדיש ודורון יעקב מן המזכירות המדעית של האקדמיה. הרשימה המעודכנת של שמות המחלות פורסמה באתר העמותה לאחר הכנסת העדכונים שאושרו במליאת האקדמיה.
    [post_title] => אושרו מונחי כלי שיט, שמות מחלות צמחים ומילים בשימוש כללי (תשע"ג, 2013)
    [post_excerpt] => בישיבה אושרו כמה מילים חדשות בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים מקצועיות: כלי שיט קטנים ומעגנות ושמות מחלות הצמחים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:22:29
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:22:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=9072
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)