WP_Post Object
(
    [ID] => 95217
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-01 15:41:16
    [post_date_gmt] => 2024-07-01 12:41:16
    [post_content] => מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
[presto_player id=95218]
    [post_title] => ראש השנה: על שמו של החג
    [post_excerpt] => מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%92
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-10-06 09:43:17
    [post_modified_gmt] => 2024-10-06 06:43:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://old.hebrew-academy.org.il/?p=95217
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 44345
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-09-07 14:39:11
    [post_date_gmt] => 2020-09-07 11:39:11
    [post_content] =>  1. מה (כנראה) משמעות הצירוף 'ראש השנה' בתנ"ך?

 	
היום החשוב בשנה
 	
היום הראשון בשנה, כמו בימינו
 	
החודש הראשון בשנה
 	
החודש האחרון בשנה

הרחבה: מקור הצירוף בספר יחזקאל: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ...", וההסבר הפשוט ביותר הוא שהכוונה ליום העשירי של החודש הראשון בשנה. לפי חז"ל "ראש השנה" כאן הוא כינוי ליום הכיפורים של שנת היובל.

 

2. מה משמעות שם החודש תִּשְׁרֵי?

 	
לשון שרייה, שתִּשְׁרֶה עלינו טובה בשנה החדשה
 	
מן האכדית 'תשריתו' – 'התחלה'
 	
ראשי תיבות: תקיעת שופר רחמי י־ה
 	
לשון תשורה – 'מתנה'

הרחבה: שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. השורש שׁר"י במשמע התחלה מוכר גם מן הארמית, למשל בפיוט הידוע 'אקדמות': "אקדמות מלין ושריות שותא" – 'ראשית מילים ופתיחת שיח'.

 

3. איזה שם עברי וכנעני קדום של חודש תשרי מתועד בתנ"ך?

 	
יֶרַח בּוּל
 	
יֶרַח זִיו
 	
יֶרַח הָאֵתָנִים
 	
יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ

הרחבה: הכינוי 'ירח האתנים' נזכר בספר מלכים א: "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", והוא מוכר גם מכתובות פניקיות.
ירח בול הוא שמו הקדום של חודש מרחשוון, ירח זיו – של חודש אייר. וירח בן יומו? זה בכלל שם של טעם נדיר מטעמי המקרא...

 

4. איזו עונה מציינת המילה סתיו בתנ"ך?

 	
סתיו
 	
חורף
 	
אביב
 	
קיץ

הרחבה: בשיר השירים נאמר: ״כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ". בלשונות אחיות לעברית מילים קרובות ל'סתיו' משמען 'חורף', וזה גם מתאים יותר לפסוק העוסק בסוף עונת הגשמים ולא בראשיתה. נראה שרק באמצע המאה ה־19 קיבלה המילה סתיו את משמעה המוכר לנו כיום – עונת המעבר שבין הקיץ לחורף.

 

5. הציפור המזוהה עם הסתיו ועם ראשית השנה היא כמובן הנחליאלי. מי חידש את שמה?

 	
יהודה לייב גורדון
 	
חיים נחמן ביאליק
 	
אשר צבי גינצברג (אחד העם)
 	
שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים)

הרחבה: מנדלי מוכר ספרים חידש מילים ומונחים רבים בתחום הטבע והמדעים בחיבורו 'תולדות הטבע' – תרגום של חיבור גרמני ידוע מאת הרולד אוטמר לנץ. שמות עופות נוספים שחידש: ירגזי, עפרוני, סבכי וגִבְּתוֹן.

 

6. איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'?

 	
ערב השנה החדשה, לקראת תחילה השנה
 	
תחילת השנה ממש, כלומר שני הימים של ראש השנה
 	
הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
 	
כל חודש תשרי

הרחבה: המילה פְּרוֹס מתועדת בלשון חז"ל והיא מציינת את הזמן שלפי החג. על פי ההסבר המקובל מקורה במילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון', ויש הקושרים אותה דווקא למילה היוונית פרהסיה במשמעות הכרזה, ובהקשר זה – הכרזה על בוא החג (כמובן גם כן לפני החג). בספרות חז"ל עצמה היו שפירשו זאת מלשון פריסה, חיתוך – במשמעות מחצית החודש הקודמת לחג.

 

7. איזו מן המילים נרדפת בתנ"ך לשופר?

 	
יוֹבֵל
 	
עוּגָב
 	
שְׁמִינִית
 	
כל התשובות נכונות

הרחבה: המילה יוֹבֵל מציינת ביסודה אַיִל. 'קרן היובל' היא 'קרן האַיִל', ומכאן קיבלה המילה יוֹבֵל לבדה את אותה המשמעות, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג). יש הסוברים שגם המילה שׁוֹפָר ציינה ביסודה את הזָכר שבעיזים או בכבשים, וכי היא קרובה למילה צָפִיר ('צְפִיר עיזים') שמשמעה 'תיש'.
עוגב בתנ"ך – כלי מיתר (ויש הסבורים אבוב), שמינית – כנראה כלי בעל 8 מיתרים.

 

8. "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" – מה פשר הצורה יְהִי?

 	
צורת העתיד של הפועל הָוָה, הנרדף לפועל הָיָה
 	
צורת עתיד מקוצר של יִהְיֶה, המביעה משאלה ואיחול
 	
צורה מלשון המקרא (לעומת יִהְיֶה בלשון חז"ל)
 	
צורה מלשון חז"ל (לעומת יִהְיֶה בלשון המקרא)

הרחבה: יִהְיֶה היא צורת העתיד הרגילה של הפועל הָיָה. יְהִי היא צורת עתיד מקוצר (יוסיב) השייכת למערכת הזמנים של לשון המקרא. זו צורה מודלית, המביעה ציווי ("יְהִי אוֹר") או איחול, משאלה וכדומה ("יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ). בעברית בת ימינו היא מוכרת בעיקר מצירופים כבולים כגון לוּ יְהִי, וִיהִי מָה, יְהִי רָצוֹן, יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ. בלשון חז"ל רגילה הצורה יְהֵא על דרך הארמית – לרוב היא מחליפה שם את הצורה יִהְיֶה, אך היא עשויה להחליף גם את יְהִי להבעת איחול ומשאלה.

 

9. "שנה הלכה, שנה באה, אני כפיי ארימה" – מה פשר הצורה אָרִימָה?

 	
צורה משובשת שננקטה רק לצורך החרוז והמשקל
 	
צורת הנקבה של אָרִים, ומכאן שהשיר מושר מפי ילדה ולא ילד
 	
צורת עתיד מוארך של אָרִים, המשמשת לזירוז עצמי
 	
שם פעולה של הפועל הֵרִים

הרחבה: כמו צורות העתיד המקוצר, גם צורות העתיד המוארך לקוחות ממערכת הזמנים של לשון המקרא. צורות אלו משמשות בעיקר לזירוז עצמי (קוהורטטיב), לדוגמה: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל". צורות כמו 'ארימה' אפשר למצוא בשירים נוספים, למשל: "הבה נגילה... הבה נרננה", "הבה נרימה נס ואבוקה, יחד פה נשירה שיר החנוכה".​

 

10. "בראש השנה, בראש השנה, פרחה עננה ברקיע הסתיו" (נעמי שמר) – מה הייתה כנראה המשמעות המקורית של המילה עֲנָנָה?

 	
מילה נרדפת לענן
 	
ענן קטן
 	
גוש עננים
 	
ענני נוצה קלים

הרחבה: באיוב ג, ה נאמר: "יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה". בלשוננו עֲנָנָה נרדפת לעָנָן, אך בספר איוב משמעה כנראה 'גוש עננים', כמו דָּגָה – קבוצת דגים.

 

11. "בראש השנה, בראש השנה, בראש מתנגנת מנגינה משונה" (עברי לידר) – באיזו משמעות שימשה בעבר המילה מַנְגִּינָה?

 	
שיר לעג
 	
נגינה
 	
קונצרט
 	
כל התשובות נכונות

הרחבה: מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'נגינה' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.

 

12. "כי ידוע הרי שחודש תשרי זהו חודש מאוד חגיגי" (דתיה בן־דור) – מה מקור המילה חגיגי?

 	
מילה מקראית
 	
מילה מלשון חז"ל
 	
מילה מלשון ימי הביניים שחידשו התיבונים על פי הערבית
 	
מילה מן העברית החדשה, חידוש של אליעזר בן־יהודה

הרחבה: במילון העברי הגדול של אליעזר בן־יהודה אפשר לראות ליד המילה חֲגִיגִי את הסימן המיוחד שבו הוא ציין מילים שחידש בעצמו.

 

13. המזל של חודש תשרי הוא מאזניים – מה הקשר בין המילים מֹאזְנַיִם ואָזְנַיִם?

 	
המאזניים קרויים על שום צורתם המזכירה שתי אוזניים.
 	
האוזניים קרויות על שום צורתן המזכירה מאזניים.
 	
מאזניים ואוזניים הן משורש אז"ן ושתיהן קשורות לשיווי משקל (מערכת שיווי המשקל של הגוף נמצאת באוזניים).
 	
אין קשר גיזרוני בין המילים – הכתיב מֹאזְנַיִם באל"ף עתיק, אך כנראה אינו מקורי.

הרחבה: בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה שמדובר בשורשים שונים. בערבית אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא, ואילו המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) בז' רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. מכאן שהאות ז באוזן והאות ז במאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת גם כי השורש המקורי של 'מאזניים' היה וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו. אלא שכבר בתקופה קדומה קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה בא' במקום בו'. 

 

14. מהי דִּבְשִׁית?

 	
כלי לדבש
 	
סוכריית דבש
 	
עוגת דבש קטנה
 	
דַּבֶּשֶׁת של בֶּכֶר (גמל צעיר)

הרחבה: את המילה דִּבְשִׁית חידשה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשע"א (2011), ואיתה חודשה המילה דִּבְשׁוֹן – מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.

 

15. לקישוט שולחן החג אפשר להשתמש בראנר. מהי החלופה העברית של ראנר?

 	
רַצְרַץ
 	
מַפֹּנֶת
 	
שְׁבִילָה
 	
מַצָּעִית

הרחבה: שבילה היא מפה ארוכה וצרה, כעין שביל, ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן. המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של אליעזר בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.

 

16. מה נוכל להגיש לשולחן במָגֵס?

 	
יין
 	
מרק
 	
גרגרי רימון
 	
מיני תרגימה

הרחבה: מגס הוא קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה). המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).

 

17. מה נוכל לאחל לקבוצת נשים?

 	
לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ
 	
לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבְנָה ותֵחָתֵמְנָה
 	
לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתַבְנָה ותֵחָתַמְנָה
 	
כל התשובות נכונות

הרחבה: הצורות המיוחדות לנקבה רבות בסיומת ־נָה היו סדירות בלשון המקרא הקלסית (בתורה ובנביאים), אך כבר בספרי המקרא המאוחרים יש עדויות לשימוש בצורת הזכר גם לנשים, כגון במגילת אסתר: "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן", וכך רגיל בלשון חכמים. לכן אפשר לומר גם לנשים "תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ" (תֵּחָתֵמוּ צורת הפסק של תֵּחָתְמוּ להוספת חגיגיות). אשר לצורות כגון תִּכָּתֵבְנָה, תֵּחָתֵמְנָה בצירי לעומת תִּכָּתַבְנָה, תֵּחָתַמְנָה בפתח – לפי קביעת האקדמיה שתי האפשרויות תקניות.

 

18. שנה טובה ומתוקה! מה מיוחד בניקוד הצורה מְתוּקָה?

 	
שיש בה שווא ולא צירי
 	
שיש בה קמץ לא פתח
 	
שיש בה שורוק ולא קיבוץ ודגש
 	
שאין בה דגש קל אחרי השווא

הרחבה: על פי רוב תנועת o המשתנה בנטיות לתנועת u  מעידה על חולם חסר בצורה היסודית ועל קיבוץ ואחריו דגש בנטיות, למשל: דֹּב דֻּבָּה, חֹק חֻקִּים, כָּחֹל כְּחֻלָּה, עָמֹק עֲמֻקִּים ועוד רבים. לעומת זאת במילה מָתוֹק יש חולם מלא ובנטייה יש שורוק: מְתוּקָה, מְתוּקִים, מְתוּקוֹת. כך גם בנטיות המילים מָגוֹר ומָנוֹס (שלושתן מן המקרא).
    [post_title] => חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-21 11:48:29
    [post_modified_gmt] => 2020-09-21 08:48:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://old.hebrew-academy.org.il/?p=44345
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6406
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-09-16 15:00:51
    [post_date_gmt] => 2014-09-16 12:00:51
    [post_content] => 
ראש השנה
המועד שראש השנה חל בו מצוין בתורה במילים: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד; במדבר כט, א). ככל הנראה נהגו בתקופת המקרא שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. הצירוף ראש השנה בא במקרא פעם אחת בלבד: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (יחזקאל מ, א); משמעותו המדויקת כאן אינה ברורה, אך נראה שהכוונה לחודש הראשון בשנה (תשרי או ניסן). בלשון חכמים מציין הצירוף ראש השנה את היום הראשון בשנה: "ארבעה ראשי שנים הן: באחד בניסן ראש שנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש שנה למעשר בהמה... באחד בתשרי ראש שנה לשנים ולשמיטים וליובלות..." (משנה ראש השנה א, א). בדרך כלל נתייחד בלשון חכמים הצירוף ראש השנה לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל גם בלשון ימינו.


תרועה ותקיעה
בתורה נקרא ראש השנה יוֹם תְּרוּעָה (במדבר כט, א) וזִכְרוֹן תְּרוּעָה (ויקרא כג, כד). שני הפעלים תָּקַע והֵרִיעַ משמשים לציון השמעת קול בשופר או בחצוצרה. על פי הכתוב בבמדבר פרק י היה הבדל בין קול התקיעה לקול התרועה: "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה... וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ". התרועה שימשה אפוא להודעה על נסיעת המחנות ואילו התקיעה להקהלה. לפי הכתוב שם, להבחנה בין תרועה לתקיעה תפקיד נוסף: התרועה שימשה להודעה על יציאה למלחמה, ואילו התקיעה לציון שמחה: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת".

גם מן המשנה מובן שקולות התקיעה והתרועה שונים הם: "שיעור תקיעה כשלוש תרועות, שיעור תרועה כשלוש יבבות" (משנה ראש השנה ד, ט). מן התלמוד עולה שהייתה הסכמה שהתקיעה היא קול רצוף, ואילו בנוגע לקול התרועה נחלקו אם הוא גניחה או יללה (ראו בבלי ראש השנה דף לד). לכן נוהגים על פי כל האפשרויות: גניחה = "שברים"; יללה = "תרועה"; גניחה ויללה = "שברים תרועה".
שופר
יש הסוברים שהמילה שׁוֹפָר מציינת ביסודה את הזָכר שבעיזים או בכבשים, כפי שאפשר ללמוד ממשמען של מילים קרובות בשפות שמיות אחרות. ייתכן שמילה זו קשורה למילה צָפִיר (צְפִיר עיזים) שפירושה תַּיִשׁ. ממשמעות זו של המילה שׁוֹפָר התפתחה כנראה ההוראה המוכרת לנו: קרן האַיִל. גם המילה יוֹבֵל מציינת ביסודה אַיִל, אך לצד הצירוף 'קרן היובל', שפירושו קרן האַיִל, משמשת במקרא באותה הוראה המילה יוֹבֵל לבדה.
שירבו זכויותינו כרימון
בעת אכילת רימון בסעודת ראש השנה נוהגים לומר "יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון". בספרות חז"ל משמשים בהקשר דומה לשונות של מלאוּת ורֶצף: "כפלח הרמון רקתך – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון" (בבלי ברכות ט ע"א), "...ריקנין שבכם רצופין מצוות ומעשים טובים כרימון הזה" (שיר השירים רבה ד, ד).
גרגר הרימון קרוי בלשון חכמים פֶּרֶד (בכמה כתבי יד של המשנה הניקוד הוא פְּרָד) או פְּרִידָה. להוצאת הגרגרים והפרדתם משמשים הפעלים פָּרַט, פָּרַד (בבניין קל), פֵּרֵד (בבניין פיעל): "פּוֹרֵט ברימון" (משנה מעשרות ג, ט); "הרימון שפְּרָדוֹ" (משנה עוקצין ב, ו – בנוסח אחר שפֵּרְדוֹ); "מְפָרְדִין רימונים לעשותן פרד" (תוספתא שביעית ו, כט).
 שנה טובה
כרטיסי ברכה לראש השנה מכונים בציבור "שנות טובות" לעומת הריבוי שנים טובות במשמעות הרגילה. בלשון התקנית ראוי לומר גלויות שנה טובה או כרטיסי שנה טובה, אך כיום מקובל יותר לשלוח מִסְרֵי שנה טובה בדואר האלקטרוני ואפילו מִסְרוֹנֵי שנה טובה בטלפון הנייד.


    [post_title] => שנה עברית טובה
    [post_excerpt] => הצירוף ראש השנה בא במקרא פעם אחת בלבד: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" (יחזקאל מ, א); משמעותו המדויקת כאן אינה ברורה, אך נראה שהכוונה לחודש הראשון בשנה (תשרי או ניסן). בדרך כלל נתייחד בלשון חכמים הצירוף ראש השנה לציון המועד שחל בראש חודש תשרי, וכך מקובל גם בלשון ימינו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-09-02 13:09:53
    [post_modified_gmt] => 2021-09-02 10:09:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=6406
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 954
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-09-06 15:58:30
    [post_date_gmt] => 2010-09-06 12:58:30
    [post_content] => רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים, כגון רֹאשׁ הָהָר (שמות לד, ב), רֹאשׁ הַמִּגְדָּל ("הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם", בראשית יא, ד), רֹאשׁ הסולם ("וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", בראשית כח, יב), ראש הדף.

לעומת ראשו של האדם – ראשם של בעלי חיים נמצא לפנים, הוא הקצה הקדמי של הגוף, ובתור שכזה הוא מנוגד לזנב. לכן אנחנו מבקשים בראש השנה ש"נהיה לראש ולא לזנב". בהשאלה ראש הוא גם חלקם הקדמי של עצמים, כמו ראש המיטה וראש השולחן, ובתורת המלחמה יש ראש גשר וראש חץ, וכן ראש העדר וראש התור.

בהשאלה נוספת ראש הוא מנהיג, זה ההולך לפנים, בראש. על יפתח נאמר "וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין" (שופטים יא, יא); בספר נחמיה אנחנו מוצאים את רָאשֵׁי הַמְּדִינָה (יא, ג), ובדברי הימים את רָאשֵׁי הַצָּבָא (דברי הימים א יב, טו). בתלמוד יש ראש ישיבה ובימי הביניים יש ראש הקהל; כיום יש לנו ראש קבוצה, ראש עיר, ראש המטה הכללי (רמטכ"ל) וראש ממשלה.

אבל המילה ראש קשורה גם לזמן, וביתר דיוק למושג התחלה, בדומה למילים ראשית, ראשון. משמעות זו מתקשרת למשמעות של ראש כקצה קדמי. במגילת קהלת נאמר: "...הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף" (ג, יא). כך גם ראש חודש הוא תחילת החודש, וראש השנה הוא תחילת השנה. בספר שמות נאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב). אבל המועד שבו אנחנו חוגגים את ראש השנה אינו חודש ניסן שהוא "ראש החדשים" של ספר שמות  אלא דווקא "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (ויקרא כג, כד; במדבר כט, א), כלומר בחודש תשרי. ככל הנראה נהגו בתקופת המקרא שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. בתקופה מאוחרת יותר נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי.

נעיר כי בלשונות אירופה כמו אנגלית, צרפתית, רוסית – אין צירוף מקביל לראש השנה. ואילו בערבית ובארמית משתמשים בדיוק באותו הצירוף כמו בעברית.
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
    [post_title] => מה בין ראש השנה לראש הממשלה?
    [post_excerpt] => רֹאשׁ הוא חלקו העליון של גוף האדם, ומכאן בהשאלה גם החלק העליון של עצמים. המילה קשורה גם לזמן, וביתר דיוק למושג 'התחלה', בדומה למילים ראשית, ראשון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-18 16:44:29
    [post_modified_gmt] => 2023-09-18 13:44:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=954
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)