WP_Post Object
(
[ID] => 95071
[post_author] => 60
[post_date] => 2024-06-26 16:22:04
[post_date_gmt] => 2024-06-26 13:22:04
[post_content] => מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.
[presto_player id=95072]
[post_title] => פסח: על שם החג
[post_excerpt] => מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%92
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-07-02 23:00:04
[post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:00:04
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://old.hebrew-academy.org.il/?p=95071
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל:
ייתכן שגם המילה סְעִפִּים קשורה לכאן. המילה מצויה בדבריו של אליהו לעם על הר הכרמל: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים – אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א יח, כא). יש המפרשים שסעיפים הם קביים (העשויים מענפים), ולפי פירוש זה הדימוי הוא לפיסח הנוטה בהליכתו פעם לכאן ופעם לכאן. אחרים פירשו 'מחשבות', ורָאו בסעיפים – כלומר בענפים – מטפורה למחשבות (שְׂעִפִּים במשמעות מחשבות או במשמעות קרובה יש באיוב ד, יג; כ, ב). ויש הסוברים כי סְעִפִּים כאן הם 'דעות חלוקות' כי עניינו הבסיסי של השורש סע"ף הוא 'חלוקה', 'פיצול'.
בדים במובן 'ענפים' אינם נזכרים בקטע שהובא לעיל מספר יחזקאל אלא בנבואות אחרות של יחזקאל – למשל בפסוק זה שגם בו כמה מילים המציינות ענפים: "וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ, וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (יז, ו). במקרא בד הוא גם מוט המשמש לנשיאה של כלי המשכן. ומספרות חז"ל קיבלנו את הצירוף בית הבד הקרוי כך על שום קורת העץ הכבדה שבעזרתה כתשו את הזיתים.
