WP_Post Object
(
    [ID] => 2457
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-11 14:00:51
    [post_date_gmt] => 2014-02-11 12:00:51
    [post_content] => 
איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם?
השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה".
את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות נושכות זו בזו" (טבול יום א, א), ור' עובדיה מברטנורא מפרש: "שנדבקו כל כך עד שכשבא להפרידן נושכות זו מזו, כלומר שנתלש מקצת מאחת מהן ועולה עם חברתה". עם זאת כיכרות לחם הנאפות יחד נדבקות זו לזו בעיקר בצידן.
שימוש בְּמילה שמשמעה 'נשיקה' לציון קצה הלחם מוכר גם בשפות אחרות – לרוב בלשון הדיבור ולעיתים רק בניבים מסוימים. לפי שעה עלה בידינו לאתר שימושים כאלה בפולנית, באיטלקית ובצרפתית. באחד מניבי הגרמנית משמשת מילה שמשמעה 'פה קטן' לציון קצה הלחם הנדבק באפייה לכיכר הסמוכה.
בפי מקצת הדוברים משמש השם לשיקה. מילה זו אינה גזורה משורש עברי קיים, ומקורה אינו ברור. יש הסוברים שהיא נולדה בהשפעת צליל המילה הפולנית calusek (נשיקה) המשמשת בלשון הדיבור במשמעות קצה הלחם. כן ייתכן שהצורה לשיקה אינה אלא גלגול של נשיקה. העיצורים ל' ונ' קרובים, ולעיתים הם מתחלפים ביניהם, למשל: לִשְׁכָּה (ירמיהו לה, ד) לעומת נִשְׁכָּה (נחמיה ג, ט); מַרְגָּלִית (בעברית) לעומת מַרְגָּנִית (על פי מַרְגָּנִיתָא בארמית; שתיהן בעקבות המילה היוונית margarites). ואולי השפיעו שני הגורמים יחד – המילה הפולנית וקרבת העיצורים.
נעיר כי בלשונות אחרות יש לקצה הלחם כינויים שונים ומשונים. בפולנית למשל, לצד calusek שהזכרנו, משמשת המילה piętka שמשמעה 'עקב'; בצרפתית קצה הלחם מכונה croûton – 'קרום', 'מעטפת קשה'; ובניבים שונים של הגרמנית משמשות מילים שמשמען 'קָצֶה', 'כפתור', 'פקעת' ועוד.
    [post_title] => קצה הלחם
    [post_excerpt] => קצה הלחם זכה בכינוי 'נשיקה' או 'לשיקה'. את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו – אך מניין הכינוי לשיקה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-04-16 11:08:41
    [post_modified_gmt] => 2023-04-16 08:08:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=2457
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5367
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-05-26 10:36:29
    [post_date_gmt] => 2013-05-26 07:36:29
    [post_content] => 
השקה, אספנה או הספנה, חיבל, מִרְתָּק, מעגנה

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)
הַשָּׁקָה
השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן מציין את הנו"ן השורשית), וכמותם הם מציינים מגע בין דברים.
לפי המסופר בקטע עיתון משנת 1951 "בא כוח חברת 'צים' פנה לשר [התחבורה] דוד רמז ז"ל בבקשה למצוא מונח עברי לפעולת הורדת אניה מהמספנה הימה. השר הרהר רגע, ניגש לארון הספרים ונטל מסכת מקואות והראה על הכתוב: 'עריבה [גיגית] שהיא מלאה כלים והִשִּׁיקָהּ למקוֶה' (תוספתא מקוואות ה, ב). ואז גרס: להשיק אניה אל המים, והפעולה השקה."
בשנים האחרונות מתפשטת ההשקה לכל דבר חדש והיא הולכת ודוחקת מילים ותיקות כמו 'חנוכה' (חנוכת האולם) או 'בכורה' (הופעת בכורה).
אַסְפָּנָה או הַסְפָּנָה
אספנה (או הַסְפָּנָה) היא הכנסת כלי שיט למספנה או למִבְדּוֹק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן.
אַסְפָּנָה ומִסְפָּנָה קשורות כמובן למילה סְפִינָה. את הספינה מקובל לקשור לפועל המקראי סָפַן שפירושו חיפה, כיסה. לפי דעה זו היו הספינות העתיקות כלי שיט סגור בעל כיסוי. סִפּוּן בתנ"ך הוא תקרה, אך כיום המילה משמשת רק בהקשר של מכסה האנייה. גם המקבילה הלועזית מציינת ביסודה כיסוי.
המילה אספנה נקבעה במילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר בשנת תשע"ג (2013).
חִבֵּל
חיבל הוא כלל החבלים, הכְּבָלים והיתָרים בכלי שיט. מונחים כוללים אחרים הם תִּפְרֹשֶׂת (כלל המפרשים) וּתְרֻנָּה (כלל התרנים).
מקור המילה חִבֵּל במקרא: "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל" (משלי כג, לד). לפי אחד הפירושים חיבל "הוא התורן אשר בספינה שכל החבלים תלויים בו" (אבן עזרא), ויש הסוברים שהכוונה לחבלים עצמם. לחבלי האנייה קשורים גם שמות המקצועות חוֹבֵל ורַב חוֹבֵל.
המונח חיבל נקבע במונחי ספנות של ועד הלשון בשנת תש"א (1941).
מִרְתָּק
מרתק הוא מקום עגינה של כלי שיט במַעֲגָנָה. הוא נקרא כך על שם פעולת הרתיקה – קשירת כלי השיט באמצעות חבל רתיקה אל כלונס רתיקה או אל מתקן אחר. פעולת הרתיקה מקורה בפעלים מן התנ"ך, כגון "עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף" (קהלת יב, ו).
מונחים נוספים לעגינת כלי שיט הם מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף) ומִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט בים הפתוח).
המונח מרתק נקבע לראשונה במילון הימאות של האקדמיה ללשון העברית משנת תש"ל (1970).
מַעֲגָנָה (מרינה)
מעגנה היא מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויאכטות. מַעֲגָנָה היא בת הזוג של מַעֲגָן – שהוא מקום עגינה אך לאו דווקא לכלי שיט קטנים.
השורש עג"ן בארמית משמעו קָשַׁר, ומכאן אישה עֲגוּנָה. לכאורה מכאן נגזרה גם המילה עֹגֶן, שהרי תפקיד העוגן הוא לקשור את הספינה למקום מסוים. ואולם החוקרים סבורים שהמילה עֹגֶן מקורה מן המילה היוונית ogkynon, ואכן בלשון חז"ל המילה כתובה גם בה"א או באל"ף.
המילה מַעֲגָנָה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תש"ס (2000).
    [post_title] => ימאות עברית
    [post_excerpt] => איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-20 00:11:51
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:11:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=5367
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 62492
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2001-03-14 18:30:05
    [post_date_gmt] => 2001-03-14 16:30:05
    [post_content] => מונחים שאושרו בשנת תש"ס

הערת עדכון: יַיִן רַב־זַנִּי, יין גנרי > יֵין מוּתָג (תשע"ג, 2012).
    [post_title] => למד לשונך 37
    [post_excerpt] => מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-37
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-29 18:31:45
    [post_modified_gmt] => 2022-03-29 15:31:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://old.hebrew-academy.org.il/?p=62492
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)