WP_Post Object
(
    [ID] => 16642
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-08-07 12:51:54
    [post_date_gmt] => 2016-08-07 09:51:54
    [post_content] => מילים בשימוש כללי (ומילה ממילון הסוציולוגיה) שאושרו בשנים תשע"ה–תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 114
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי (ומילה ממילון הסוציולוגיה) שאושרו בשנים תשע"ה–תשע"ו: תַּלְמִיּוּת, בִּיּוּשׁ, דִּבְקִית, מַצְנֵם לְחִיצָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-114
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:06:30
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:06:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=16642
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 14622
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-04-13 23:15:45
    [post_date_gmt] => 2016-04-13 20:15:45
    [post_content] => 
בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בג' בניסן תשע"ו, 11 במארס 2016 (ישיבה שמה), אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע, כמה מונחים בסוציולוגיה ומילים בשימוש כללי, וכן אושרו החלטות בדקדוק.
הוועדה הוותיקה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור, ובהם כמה חידושים:


 	
הֶזֵּן (בלי ניקוד היזן) – feed
 	
כָּפְרָה – נזקה שמונעת את הגישה למערכת ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי לפתוח את המחסומים.
 	
נְתוּנֵי עָתֵק – big data
 	
תַּג הַקְבָּצָה – hashtag; תג ההקבצה המקובל הוא סולמית (#)

כמו כן אושרו המונחים האלה: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT), קוֹד מֻטְבָּע (hardcode), הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization), הַחְזָרַת זֶהוּת (re-identification), הִנְדּוּס לְאָחוֹר (reverse engineering).
מליאת האקדמיה החליטה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. מילה זו נחשבה עד כה לא תקנית משום שמסך – כעולה משורש המילה סכ"ך – הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע כגון בצירופים 'צג מגע' או 'מרקע מגע' וכן את המונח מַצָּג המציין את התמונה שנראית על המרקע, כגון בצירוף 'תצלום מצג' (screenshot).
עוד התקבלו כמה מונחים המשלימים את המילון למונחי הסוציולוגיה שאושר לפני כשלושה חודשים, ובהם החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות) ותַלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולֹא־תַּלְמָנִי (נון־קונפורמיסט).
עוד נדונו כמה מילים בשימוש כללי. שתיים מהן הוצגו לא מכבר לחוות דעתו של הציבור באתר האקדמיה, ועתה זכו לאישור: שׁוֹמֵרָה (בודְקה, בוטקה), מִבְצוֹר (בונקר). שתי מילים נוספות שאושרו מהלכות זה כבר בציבור: בִּיּוּשׁ (שיימינג), דִּבְקִית (סטיקר).
לבסוף אישרה האקדמיה כמה החלטות בדקדוק ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים פָּמוֹטִים (לצד פָּמוֹטוֹת) וכך גם פָּגוֹשִׁים, פָּשׁוֹשִׁים. בשמות אחרים מאותו המשקל צורת הרבים היא בסיומת ־וֹת כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת.
האקדמיה ללשון העברית בהחלטותיה אלו נענתה לצורך שעלה מן הציבור במינוח עברי בחיי היום יום ובתחומים המקצועיים, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. בשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המְהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה מילים ושימושי לשון רווחים – שנחשבו קודם לכן לא תקניים – משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית.
    [post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-04-27 10:24:01
    [post_modified_gmt] => 2017-04-27 07:24:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=14622
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5404
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-03-17 12:31:27
    [post_date_gmt] => 2013-03-17 10:31:27
    [post_content] => 
מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב
מַכְבֵּדָה
מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו.
המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות נוספות היו אַכְפָּא ואֶבֶן אֶכֶף – על פי פירוש הרשב"ם לצירוף "אבני דאכפא" שבתלמוד: אבנים שמניחים על העומרים כדי שלא יתפזרו ברוח. הצירוף אֶבֶן אֶכֶף במשמעות 'מכבדה' אף מובא בכמה מילונים.
המילה מכבדה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
קַלְמָרִית
קלמרית היא כלי פתוח המונח על שולחן הכתיבה ובו מקום להעמדת עטים ועפרונות, תאים למחק, למהדקים וכדומה. הקלמרית היא מעין קלמר פתוח וקבוע, ומכאן שמה. הקלמר הגיע אלינו מן המילה קלמרין שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. קלמרין קשורה לקולמוס (גם היא מיוונית), ופירושה נרתיק לקולמוסים, לקני כתיבה. גם המילה הערבית קַלַם (עט) מקורה בקולמוס היוונית.
המילה קלמרית כלולה במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך (1960).
דִּבְקִית (סטיקר)
דבקית היא מַדְבֵּקָה הנושאת מסר מילולי, כגון אמירה פוליטית או חברתית. את הדבקיות מדביקים על שִמשות מכוניות, על תיקים ועוד.
המילה דבקית חודשה מלכתחילה לציון מדבקה הנדבקת בלי הרטבה - במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך, 1960. ואולם כיום רוב המדבקות הן ממילא ללא צורך בהרטבה, והמילה דבקית התפנתה. בשנת תשע"ו קבעה אותה האקדמיה לציון המשמעות הנזכרת בעקבות השימוש המהלך פה ופה בציבור. ונציין שיש המשתמשים במילה גם לפתק תזכורת שבקצהו פס דביק.
לצד הדבקית והמַדְבֵּקָה יש גם נייר דבק. המילה דֶּבֶק מקורה במקרא, ושם משמעה 'חיבור', 'מקום החיבור': "אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט" (ישעיהו מא, ז). אך כבר בספרות חז"ל דבק הוא חומר הדבקה, כפי שנאמר על ספרי תורה: "שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו... ודובקין בדבק ותופרין בגידין".
מַכְלֵב ("שדכן")
מכלב הוא מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כְּלִיבִים.
המילים כְּלִיב ומַכְלֵב קשורות אל הפועל הִכְלִיב שפירושו 'תפר תפירה גסה', 'חיבר בחיבורים גסים'.
במשנה נאמר בעניין עשיית מלאכה בחול המועד: "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב" (מועד קטן א, ח), כלומר בימים אלו אסור לאומן לתפור תפירה מקצועית כרגיל אלא רק תפירה גסה. מכאן גם חוט מכליב – חוט עבה ולבן המשמש לתפירה זמנית לפני התפירה בחוט הרגיל.
יש הקושרים את הפועל הכליב למילה כֶּלֶב – תפרים הדומים בצורתם לנשיכת כלב.
המילים מכלב וכליב כלולות במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך (1960).
    [post_title] => ציוד משרדי
    [post_excerpt] => מה יש לכם במשרד - מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%99%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-07 12:01:13
    [post_modified_gmt] => 2022-08-07 09:01:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://old.hebrew-academy.org.il/?p=5404
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)